ברית עולם על ספר חסידים תקפט:א

וברא לכל דבר צרכיו ומניניו וכו'. עיין בשבת דע"ח ע"ב מענייניה אלו ובמאמר ההיא כתבתי בעניותי דרך רמז בקונטרס מדבר קדמות מערכת ט' ע"ש באורך אות ב':

ומ"ש תורה מכבה העבירה כשעשה תשובה וכו'. פ' היה נוטל אמרו עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה ופי' רבינו יונה הביאו הרב בית דוד א"ח סי' תק"נ עבירה מכבה מצוה ובעת התשובה יתכפרו העונות ותתעורר זכות המצוה ויאיר נרה אחרי אשר לא הגיה אורו לפני התשובה ומזה הקשה הרב בית דוד שם עמ"ש מהרימ"ט דעבירה מכבה מצוה היינו שמשלם לו שכר המצוה בעוה"ז ולפ"ז כשעשה תשובה אח"כ אינו מועיל לחזור ולהאיר המצוה שהרי כבר אכלה עכ"ל. ולי ההדיוט לק"מ על מהרימ"ט דהקב"ה הוא היודע אם יעשה תשובה לפניו ואם יעשה תשובה אינו משלם שכר מצוה בעוה"ז ובעת התשובה יאיר נר מצוה וכו' ואם גלוי וידוע לפניו שלא יעשה תשובה משלם לו שכר מצוה בעוה"ז. איכו השתא נראה לפק"ד דרבינו המחבר לא מיירי הכא בסוג זה דמ"ש בגמרא אין עבירה מכבה תורה היינו אפילו לא עשה תשובה. מעין עבירה מכבה מצוה שהוא כשלא עשה תשובה כמו שפי' רבינו יונה. אמנם רבינו מיירי בחלוקה חדשה דתורה מכבה עבירה והיינו כשעשה תשובה אבל אם לא עשה תשובה אין עבירה מכבה תורה ולא תורה מכבה עבירה ודוק היטב כי קצרתי: