ברית עולם על ספר חסידים תצה:א

אחד אהב אשה וכו'. כ' הרב המפרש וז"ל ודבר זה בא"א דאי בפנויה ננסבה. ואין לומר דההיא כשבא התאוה מיצה"ר והכא לא הי' בא מיצה"ר שהרי לא ראה אותה ואין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות עכ"ל. ואיברא דהכי אמרינן בסוטה ד"ח סע"א אמנם כבר כ' רבינו לעיל סי' קע"ב דיש ג' מיני יצה"ר יצר לראות וליראות. יצר הרהור ותאוה וחימוד. יצר לב בוער. ומ"ש אין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות זהו יצר של חימוד ותאוה אבל יצר לב בוער בלא ראיה וכו' ע"ש וא"כ מה מכריח הרב המפרש הכא הוא יצר לב בוער ובא מיצה"ר. ברם עיקר החילוק הוא שזה היה ירא שמים ולא נתכוין לעבירה ואי נסבא נח דעתי' ועיי' בסי' שאחר זה ובפירוש ודוק: