ברית עולם על ספר חסידים שמד:א

ראה כמה תעניות וכו'. כ"ש וכו'. מה נמלצו אמרי יושר דברי רבינו ומה עצמו ראשיהם. ומעין דוגמא ישים האדם אל לבו כי כל ישעו וכל חפץ להניח לבניו עושר גדול ואפי' אם אין לו בנים הוא חס על קרו"ב א' מקצה להניח לו מזהב שבא אלפי רבבה. ואיך לר יחוס על עצמו לישאר נעור ורק לעה"ב ויעת"ר לו ה' עותרא סגיא ותני ומתני פרק הקומץ רבה ואם עני ואביון או ת"ח יגש אצלו בחרונו יבהלנו ולא דעת ולא תבונה בו להחיות לב נדכאים ממה שחננו ה' וטוב לו לכפרת פשע ולהקריב ישע לבוש יקר להתלבש בו בעה"ב. והגם כי יחוס אל עצמו ואל בשרו בנו או בן תחיו. מ"מ הוא קודם ליטול חלק בראש לתקון נפשו ויחזיק עצמו לפחות כאחד מבניו ליקח חלקו אתו עמו לתת לעניים ת"ח ויגנוז למעלה. וכבר בא חכם הגאון מהר"ר שלמה אפרים ז"ל בספרו הנחמד כלי יקר ופירש לא תפאר אחריך שצל יתכוין שיפארוהו אחר מותו שהניח ממון הרבה. אפס לא תהיה תפארתו כי מה תועלת יגיע לנפשו במה שמפארים שהניח עושר גדול. אדרבא ישבע בחרפה כשימות וילך ריקם ריקם ויהיה עני בחמת ותכריך בוז וארגמן תוקף הדין וכדאי בזיון וקצ"ף משנה. ויאמין כי הני מילי אחד ממאה נערי"ם אשר הולך וצוער אחר פטירתו והוא עצמו יראה שטותו וקלקול מעשיו וכתבו נעכר ונפשו עליו תאבל די לעלמין תתחבל לפום חורפ"א חרפת נבל. רחמנא ליצלן: