ברית משה, מצות עשה מח:ו
Brit Moshe, Positive Commandments 48:6 · ברית משה · free full Hebrew text
Open in the reader →ומה מאד יש ליישב בזה בס"ד את שי' הרי"ף ז"ל שלא הביא את הא דרב הונא דחופה קונה אלמא דלא פסק כר"ה ואפ"ה קא' דמנינא דרישא למעוטי חליפין כדאמר הגמ' אליבא דר"ה ולשיטתו דל"ס כר"ה הול"ל למעוטי חופה כמ"ש הגמ' וכבר עמד הר"ן בסוגיתינו על זה אבל לפי הנ"ל י"ל דהיה קשה להרי"ף על מ"ד הגמ' מנינא דרישא למעוטי חופה ולר"ה דאמר חופה קונה מק"ו למעוטי מאי למעוטי חליפין מדוע קאמר הגמרא כלל את זה למעוטי חופה ולר"ה כו' מדוע ל"ק הגמ' תיכף למעוטי חליפין כיון שהוא מיעוט לכ"ע וצ"ל דרב אשי שהוא מרא דתלמודא רצה ללמדינו דלית הלכתא כרב הונא ע"כ מתרץ מקודם למעוטי חופה כדי שיאמר אח"כ ולר"ה כו' דנשמע מזה דלית הלכתא כר"ה כמ"ש רבינו אבל באמת אי הוה ידעינן ממקום אחר דלית הלכתא כר"ה אז באמת לא הוה אמר הגמ' למעוטי חופה וא"כ י"ל כיון דהרי"ף לא הביא את מ"ד ר"ה חופה קונה ממילא נשמע מזה דלית הלכתא כר"ה ע"כ קאמר שפיר למעוטי חליפין ודו"ק: