ברית משה, מצות לא עשה סה:רא

אבל ראיתי בהיראים סי' ק"ב שכ' וז"ל המחתכו קיי"ל כל דבר שהוא מקפיד על מדתו נקרא מלאכת מחתך כו' עכ"ל ומדכ' כל דבר כו' מוכח בפי' דסובר שגם באוכלין שייך משום מחתך כיון דבהיראים ז"ל ל"ל דסמך על מאכל בהמה כהנ"ל אליבא דרבינו והרמב"ם כיון שלא דיבר מזה כלום אע"כ מוכח דסובר כמו שכתבנו וכן יש להוכיח מהסמ"ק סי' רפ"א ומהמרדכי פ' כלל גדול ע"ש וכיון שהוכחנו בס"ד שהיראים והסמ"ק והמרדכי סברו שגם באוכלין שייך מחתך א"כ שפיר הניח המגא"ב הנ"ל את הצ"ע כיון די"ל שמסופק הי' לדינא דכמאן פסקינן ול"ק עליו הצ"ע של המנ"ח הנ"ל ובאמת פליאה לי על הח"א והמנ"ם דהיאך לא דברו מזה שיש להוכיח מהיראים והסמ"ק והמרדכי כמו שכתבנו וגם נ"ל לדינא מהנ"ל די"ש צריך ליזהר גם באוכלין מלכוין לחתכם במדה שוה זו כזו כיון דלהיראים והסמ"ק והמרדכי גם באוכלין חייב בכה"ג משום מחתך וגם המגא"ב הניח בצ"ע: