פירוש קצר על תענית ג

בשלשה פרקים וכו'. היינו בתעניות, במעמדות וביום הכיפורים, כמבואר במשנ' רפ"ד.

עמודים. כלומר, מעמדות, הללו שעומדים בירושלים על הקרבנות.

אין בו וכו'. כלומר, אין בו מעמד.

קורין וכו'. חוזר לקריאת מעשה בראשית שלעיל, שו' 13.

לימנות וכו'. כלומר, במשנתנו פ"ד מ"ה, והרי כל מי שהביא קרבן עצים, יום טוב הוא לו.

אותן ימים וכו'. שנמנו במשנתנו הנ"ל.

סנואה בן בנימן וכו'. שקרבן עצים שלהם הוא בעשרה באב, כמשנתנו הנ"ל. ועיין בבה"א.

מהו בני גונבי וכו'. שנזכרו במשנתנו פ"ד מ"ה הנ"ל.

פרדדיאות. צ"ל: פרסדיאות, πραισίδια, משמרות גבולים.

ועושין כמין סלים. מלים הללו הן באשגרה מלהלן שו' 42, עיין בשנו"ס ובבה"א.

שני כפין. שני גושין.

מהו או' בני סלמאי וכו'. הכוונה לדה"א ב', נ"ד: ובני שלמא בית לחם ונטופתי. עיין בבה"א.

בשנייה, ובראשונה בשבעה בו. צ"ל: בראשונה ובשנייה בשבעה [עשר] בו. עיין בשנו"ס. וכ"ה במקבילות. ועיין בבה"א.

נאמ' בתשעה וכו'. צ"ל: בעשור לחודש, ואם נאמ' בעשור וכו', כגי' כי"ע. והכוונה לסתירה בין מ"ב כ"ה, ח'-ט', ובין ירמי' נ"ב, י"ב-י"ג. ועיין בבה"א.

מסעודת וכו'. כלומר, סעודה המפסקת.

שמותר לוכל וכו'. וחולק על הרישא, ומותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו, כל זמן שלא קיבל עליו את התענית, וכן מותר לעשות כן בתוך סעודה המפסקת. ועיין בבה"א.

ולהדיוטות בשפה רפה. כלומר, ולהדיוטות משיבין בשפה רפה (ירושלמי). ויש שפירשו: ולהדיוטות שואלין בשפה רפה, עיין בבה"א.

מתקנין וכו'. כלומר, מכינים צרכי סעודה וכו', עיין בבה"א בהערה.

בכולן. בכל הדברים שנשנו במשנ' פ"ד מ"ז.

אותן ימים וכו'. כלומר, כל הצומות.