פירוש קצר על שבת יד

מקצוע וכו'. ולפעמים קוצצים בו תאנים מן המחובר, אבל היו משתמשים בו גם להיתר, לחתוך דבילה שהיא בתלוש.

וזומא לסטרון. כף גדולה של מרק, שלפעמים היו בוחשין בה. את הקדירה בשעת הבישול.

וסכין קטנה. ולפעמים היו חותכין בה מן המחובר.

המסר וכו'. מגירה גדולה שנוסרים בה קורות.

האיגן. האוגן, העוגן.

צפורן וכו'. מעין עוגן של ספינה, עיין בבה"א.

ולא מחזירין. שמא יתקע שם יתד להדקן.

דלת לול וכו'. כלומר, שהוא מחובר לקרקע, ויש כאן בניין.

טרקוש. דרגש.

ולא יספות שבר וכו', לא יחתוך שבר מן המגופה, כדי לתת לה תואר כלי, מחמת חשש שיפצע את ידיו בחידוד, ותהא ראויה לכסוי. ועיין בבה"א.

ולא יסמוך בה וכו'. כלומר במגופה שנשברה. עיין בבה"א.

אין ניטלין וכו'. ודינו כנשבר בשבת במחובר לקרקע. ועיין בבה"א.

במוט. משום עובדין דחול.

בשנים. כלומר, דווקא במוט אסרו, אבל בידים מותר אפילו שני בני אדם. ועיין בבה"א.

שהתקינו. שהזמינו.

מאפיפירות. קופה עשוייה מפפירוס.

כדוקרן. עץ המפוצל למעלה כמין מזלג, והוא כלי ככל הכלים.

המשלית. כלומר, מוט ששולין בו מן המים.

כלכלה וכו'. כלומר, להעלות בה כלכלה לשם דבר שאינו ניטל בשבת. ועיין בבה"א.

עושין לה וכו'. אבל אסור לטלטל אותה.

ששיגמן וכו'. כלומר, הכניס שעם בין נסר לנסר, ושפן ותיקנן לעשות מהן כלים, מותר לטלטלן, מפני שבעה"ב אינו חס עליהן כל כך שלא יפגמו, ואינו מקפיד להשתמש בהם. ועיין בבה"א.

וכנה של שבחים. שורש של שיחין.

וטומוס. תכריך.

התקינן. הזמינן לישיבה.

ועניצי פשתן. פשתן המדוקדק והמנופץ ומוכן לטוייה.

את החדש וכו'. מפני שהוא ראוי לבהמה.

ומניחן וכו'. משום סכנה, שלא יאותו מהם, ויוזקו.

החצב. בצל הים, עיין בבה"א.

מן המוכן. כלומר, שיש לו מאותו המין, וכל המאכלים שנמנו לעיל הם מן המוכן אצלו, ועיין בבה"א.

וחבילי זרדים. חבילות של ענפים שכורתים אותם בשעת הזמיר, וסתמן לאו למאכל בהמה בלי הזמנה. ועיין בבה"א.

הסיאה והקורנית. נתבאר לעיל פ"ח, שו' 69.

בחמתא וכו'. עיין בבה"א.

בעץ הפרוד. צ"ל: הפרור, כמו שהוא בכי"ע ובכי"ל, כלומר בעץ שבוחשין בו את הפרור (הקדרה).

מנפח על יד על יד. כלומר, מנפח ומנפה, מנענע בידו מעט מעט. עיין בבה"א. בקנון. בסל של פת.

מוללין על המלול וכו'. עיין בבה"א.