פירוש קצר על פאה א:ה

נותן אדם וכו'. כלומר מחלק אדם את הפיאה לג' חלקים, ונותן חלק אחד בתחילת הקצירה ואת השני באמצע הקצירה וכו'.

ואם נתן וכו'. כלומר, שנתן את כל שיעור הפיאה בין בתחילת הקצירה בין באמצעה יצא.

בין בסוף וכו'. לא שנינו כן אלא אגב גררא מן הרישא, שהרי מצות פיאה כדינה היא בסוף.

שיתן בסוף וכו'. כלומר, כשיעור המשתייר, אבל אינו נותן פיאה על הפיאה שהפריש.

אם שייר וכו'. כלומר, אם שייר מן השעור (של אחת מששים), והיינו שנתן כל שיעור הפיאה חוץ מקלח אחד. ומילתא באפי נפשא היא, ואינה דבוקה לרישא. (ר' אפרים אשכנזי למשנתנו).

ואם לאו וכו'. שנתן את כל השיעור וכבר יצא ידי חובת פיאה. וכל דברי ר' יהודה כאן אינם אלא פיסקא ממשנתנו, ולה נסמכה הבבא שלהלן.

אמ' ר' יהודה וכו'. הם דברי ר' יהודה שלעיל הם דברי ר' יהודה כאן, אלא שלעיל היא פיסקא ממשנתנו וכאן הוא ניסוח התוספתא שאינו נותן משום הפקר אלא אם כבר נתן בתחילה כשיעור.

לא נתן וכו'. ברייתא אחריתא היא ואינה דבוקה לרישא.

שלא מרח וכו'. כלומר לפני זריית התבואה (או החלקת פני הכרי), והיינו לפני שנגמרה מלאכת הכרי למעשרות.