פירוש קצר על כתובות יב:ה

שלש ארצות וכו'. פיסקא קטועה ממשנתנו פי"ג מ"י, והכוונה שאין מוציאין אפילו מעיר לעיר ומכרך לכרך מארץ אחת לשנייה.

כופין אותו וכו'. רוב הראשונים גורסים: אותה, ולפנינו כנראה צ"ל: אותן, את הנשים שהזכיר, ורגיל הוא שמתחיל ברבים ומסיים ביחיד ("נשאה"). ועיין בבה"א.

מגליל. כלומר, שהזכיר בכתובה את מוצאה במפורש וגילה את דעתו שתשאר במקומה.

ובגליל וכו'. כלומר, שכתב נשאתי אשה בגליל, אין כאן הוכחה, ולא הזכיר אלא את מקום הנישואין, כרגיל בכתובה, ולפיכך כופין אותה לצאת, כברישא דרישא.

כופין אותו וכו'. ואם אינו רוצה, יוציא ויתן כתובה.