פירוש קצר על כתובות י:ד

השאר לאמצע וכו'. כלומר, באופן שוה לכל השותפין, ולא לפי המעות. ועיין בבה"א.

שכר לאמצע וכו'. משום שבעל המנה יכול לטעון לולא המנה שלי לא היית משיג את הסחורה, או שהיה יכול להפך כמה פעמים בסחורה של מנה ולהרויח כמו שהרויחו בסחורה גדולה שאינה נוחה להפך בה כמה פעמים בזמן קצר, וכשהשתתפנו על דעת שנחלק בשוה השתתפנו. ועיין בבה"א.

ונתערבו וכו'. וכאן הרי לא נשתתפו מדעת שניהם, ודינם כאילו התנו במפורש שכל אחד יטול לפי מעותיו. עליהן. צ"ל: עליו (כמו שהוא בכי"ע), כלומר, על הלוה.

הראשון נשבע וכו'. כלומר, שלא נפרע, שאם נפרע הרי השדה היא בחזקת השני. ומטעם זה נשבע גם השני לשלישי.

יכול למחות וכו'. משום שהראשון בשעה שנשבע נשבע גם לשלישי, ושבועה לאחד שבועה למאה, ואין בידי השני למחול. ועיין בבה"א.

שדהו לשנים. כלומר, ובכל שדה לחוד יש בה בכדי חובו.

אין השיני יכול וכו'. ט"ס ברורה, וצ"ל: אין הוא יכול לגבות, כלומר, המלוה שכתב לשני אינו יכול לגבות מן הראשון, שהרי כשקנה הראשון את השדה הניח לו מקום לגבות את חובו מבני חורין.