פירוש קצר על חגיגה ג:ו

סנדליו וכו'. כלומר, טמאין מדרס, וממילא הנושא וכל בגדיו מטמאין שנים, מ"מ מותר לו לישא באותו זמן תרומה בחבית. ועיין בבה"א.

מתיר ומטביל וכו'. פירשו בירושלמי שאוכלי קודש (שהם אף ישראלים ולוים) אינם זריזים ואינם מהדקים יפה את הקשר וחוצץ בטבילה, ולפיכך מתיר מתחילה את הקשר, מטביל ומנגב (כדי שיתקשר קשר של קיימא אחרי הטבילה) וכו'. ועיין בבה"א.

קדשי הגבול וכו'. כאן הכוונה לחולין שנעשו על טהרת הקודש, קדשים שנאכלים אפילו מחוץ לירושלים, ואף בהן נוהגות המעלות הנ"ל שמנו חכמים בקודש, עיין בבה"א.