פירוש קצר על חגיגה א:א

שנאמ' יראה. לפי שיטת התוספתא מדברים בסומא בשתי עיניו, ופטור מן הראיה מפני שאינו יכול לראות, ואינו יכול לעלות ברגל. ועיין בבה"א.

השיב ר' וכו'. משום שרבי סובר בכמה מקומות יש אם למקרא, והרי אנו קוראים יֵרָאה, ואף סומא ניראה. ועיין בבה"א.

הכריעו וכו'. וחכמים הללו הכריעו שיש אם למסרת, וכדעת ר' יהודה.

וחנה לא עלתה. התוספתא משלימה את דברי ב"ה במשנ' פ"א מ"א: איזהו קטן וכו' כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות. ומביאים ב"ה ראייה מן הכתוב שלא העלו את שמואל לירושלם [תיקונים והוספות: צ"ל לשילו], אעפ"י שהיה יכול לרכוב על כתיפו של אביו, ולדברי ב"ש שם הרי קטן כגון זה חייב בראייה. ועיין בבה"א.