פירוש קצר על ביצה א:א

היא ואמה. יש כאן נתינת טעם למה הביצה מותרת באכילה, שאעפ"י שלא היתה דעתו עליה מערב יום טוב, היא מותרת משום שאמה היתה מוכנת לשחיטה, והיא נאכלת בהכינה של אמה, עיין בבה"א. ותנא זה סובר שר' אליעזר כב"ש במשנ' רפ"א.

שהוא מתיר וכו'. כלומר, הואיל והיום נולד לו לעצמו היתר שחיטה שמוציאתו מידי אבר מן החי, אף היא מתירתו מידי מוקצה, והוא מותר אף לב"ה. עיין בבה"א.

מתיר את עצמו. שהרי לפני שיצא מן הביצה לא היתה השחיטה מתירתו, והיה אסור משום שרץ העוף. עיין מ"ש לעיל בסמוך.