בועז על משנה מעשר שני ב

כתב הר"ב דלהכי סיכה מותר במע"ש דהו"ל כשתיה מדכתיב ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו. וכ' עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א [באות ז'] וז"ל לפמ"ש תוי"ט רפ"ו דתרומות דהאי קרא אסמכתא בעלמא ק' איך הקילו כו'. וצ"ע עכלה"ט. ולא זכיתי להבין דלפע"ד ירושלמי ובבלי לא פליגי דכיון דממלת ממנו דקאי אטמא שמעינן דטמא מותר בסיכה מכ"ש טהור והא דנקט הבבלי טמא כבר כתבו רש"י ותו' התם דמש"ה נקט טמא דסד"א דאסור דהו"ל כמבערו בטומאה. וגם על רש"י התם הו"ל לרבינו לאקשויי שכ' אע"ג דקיי"ל בשבת סיכה כשתייה וכו'. הרי התם בשבת מבואר שאינו רק אסמכתא. אמנם לפעד"נ כיון דגם לאבד מע"ש בידים אינו רק מד"ס מדפליגי בה בירושלמי ריש דמאי דלר' בון אפי' מע"ש וודאי ואפי' הרבה מותר לאבדו להכי הם אמרו הם אמרו דאע"ג דהא דסיכה כשתיי' אינו רק מד"ס ורק ביו"כ ותרומה ואסורי הנאה כתוס' (יומא דע"ז א') במע"ש דגם לאבדו אינו רק מד"ס הקילו בו בסיכה דלהוי כשתיי':

הקשה רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל וז"ל לי"א [בי"ד צ"ט] דלבטל איסור לכתחילה אינה רק מדרבנן. א"כ ק"ל לר"ש לבטל ברוב. ותו למה כ' כי ירחק ממך המקום כי לא תוכל שאתו לאכילה דכשנטמא יפדנו כפ"ג מ"ט [וב"מ דנ"ג א'] יבטל טומאתו ברוב. ואת"ל דקרא רבותא קמ"ל דגם פדיון מהני עכ"פ לקוח בכסף מעשר שנטמא למה יקבר כפ"ג מ"י נהי דלקוח בכסף מעשר שלא נפדה טהור בריחוק מקום. אינו נפדה טמא בקירוב מקום עכ"פ יבטלו ברוב. ואת"ל דאם נתבטל טומאתו כ"כ נתבטל קדושת מע"ש עכ"פ הרי אפשר לבטלו במע"ש קודש שלא הוכשר לק"ט. ולפע"ד בו"ת נראה ממ"ש תו' [בכורות דכ"ב ב'] ד"ה ובלבד דדוקא חולין טמאים בטלי בטהורי' ברוב. ולא חיישי שמא יחזור וירצה לבטל עם התערובות הזה חולין טמאים אחרים. ויהיה טומאה עוררת טומא' משום דהתערובות לא הועיל להתיר איסורו משא"כ בתרומה כפ"ה דתרומות סי' י"ז. א"כ במעשר דהועיל נמי התערובות להתירו באכילה אפי' בדיעבד לא מהני ודו"ק ותו שמא יוכשר אח"כ ויגרום טומאה לשאר המעשר. ועמ"ש בס"ד לקמן סי' ל"ג: