בני יששכר, תשרי יא:ב

וממילא רווחא לן שמעתתא. ע"פ מה שהארכנו בזה כ"פ ע"פ משארז"ל בספרי דלאוה"ע לא מהני תשוב"ה רק לישראל וחכמינו כת הקודמים הטעימו לנו טע"ם להיות דקיי"ל מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול ע"כ ע"פ הדין לא מהני תשוב"ה אבל זה הוא דוקא לאוה"ע דהש"י נק' עליהם מל"ך דכתי' מלך אלקים על גוים וכתיב מי לא ייראך מלך הגוים. מה שאין כן בישראל כתיב בני"ם אתם וכו' והש"י לנו א"ב. ואב שמחל ע"כ כבודו מחול ע"כ מהני לישראל תשוב"ה. והנה להיות לסימן ואות חיים אשר אנחנו נק' בנים. הנה קיי"ל במלך אין רוכבין על סוסו. ואין משתמשין בשרביט"ו הנה כביכול אלו הד' מינים נק' שרביט"ו כיון שאין שר שולט עליהם כנ"ל והאיך אנחנו רשאים להשתמש בשרבוט"ו. ע"כ צ"ל משום דאנחנו בני"ם והש"י לנו א"ב. וכיון שהוא כן סימנא מלתא שנתקבל' תשובתינו. כי א"ב שמחל ע"כ כבודו מחול. וזהו ולקחתם לכ"ם ביום הראשון. הבן ועיין מ"ש באריכות במאמר צל"א דמהימנות"א: