נרמז עוד במאמר ר"ח לעולם ישכים אדם להוצאת שבת. היינו מה שהשבת מוציא. היינו מילואי אותיות שבת שהם יוצאין מן עיקרי האותיות. והם אותיות י"ן י"ת ו'. בגימ' עת"ו. והנה כתיב עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו. ועיין מ"ש במאמר שם שבת סימן ט"ו. ויתבאר אי"ה במ"א: