בני יששכר, כסלו-טבת א

בו ידובר מענין צירופי שמות הקדש של החדשים הנ"ל ומהות החדשים ולהיות ימי חנוכה המה מחוברים בב' חדשים הנ"ל ע"ב חיברתם ביחד ויתבאר אי"ה במאמרי חנוכ"ה: צירוף השם הנכבד המאיר בחדש כסל"ו הוא ויה"ה יוצא מר"ת הפסיק ו"ירא י"ושב ה"ארץ ה"כנעני וגו' בפ' ויחי אצל אבלו של יעקב אבינו כשנטמן במערת המכפלה ולפי הקבלה בידינו הי' הדבר בכסל"ו בימי חנוכ"ה כי יעקב אסף רגליו אל המטה ביום א' בסוכות כפי הקבלה שבידינו מן הרמז בפסוק ויעקב נסע סכות"ה ונשלמים השבעים יום בחנוכ"ה ע"כ נרמז שם הצירוף של חדש כסלי"ו נ"ל ויתבאר אי"ה במאמרי חנוכה:

צירוף השם הנכבד של חדש טב"ת הוא היה"ו יוצא מס"ת הפסוק גדלו ל"ה את"י ונרוממ"ה שמ"ו יחדיו ג"ל להיות זה החודש ג"כ מצורף לימי חנוכ"ה עם החדש כסל"ו וניתנו הימים להודות ולהלל הנה נרמז צירוף השם של החדש בפסוק גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו ויתבאר אי"ה במאמרי חנוכה:

בספר יצירה המליך אות ס' בשינ'. וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם קשת בעולם וכסלו בשנה וקיבה בנפש זו"נ עוד שם המליך אות ע' ברוגז וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם גדי בעולם וטבת בשנ' וכבד בנפש זו"נ ע"כ הנה ידובר בזה אי"ה במאמרי חנוכ"ה הנ' אלו הב' חדשי' היו מסוגלי' מבראשי' לנ"ר מצוה הנה סמ"ך עי"ן בגימ' נ"ר ויבואר אי"ה להלן:

כסל"ו במילואו כזה כ"ף סמ"ך למ"ד ו"ו בגימ' א"ב הרחמים וזה שתיקנו בנוסח ההודא' ואתה ברחמי"ך הרבים וכו' ויבואר אי"ה להלן שיתבאר לפנינו אי"ה:

כסליו בגימ' ב' עמ"ד רמז מן בראשי"ת עמד להם לישראל התחלת התורה אורייתא מחכמה נפקת בחכמ' יבנה בי"ת הגם שהיה הדור מעטי זכיות ולא הי' כ"כ איתערותא דלתתא עכ"ז היא שעמדה להם איתערותא דלעילא להיות ישראל עלו במחשב' בחכמה הקדומה וז"ש בנוסח ההודאה ואת"ה (בגימ' בי"ת) ברחמיך הרבים ע'מ'ד"ת להם וכו' ויתבאר להלן אי"ה:

כסל"ו. עיין להלן במאמרים הבאים הגם של או"ר המנור"ה אשר בחדש הזה הי' מבחי' אור הגנו"ז שנגנז בתורה ועיין שם מ"ש בשם הרוקח שע"כ ניתקנו ל"ו נרות כנגד ל"ו או"ר ונ"ר ומאורו"ת שנזכרו בתורה הוא רמיזת אור הגנוז ששימש ל"ו שעות לאדה"ר ואח"כ נגנז ונתכסה בתורה ולדעתי ע"כ שם החדש (שהאיר בו הארה מן האור הגנוז ומכסה בתורה נקרא כסל"ו כ"ס ל"ו כיסו"ו ל"ו או"ר ונ"ר ומאורות נתגלה הארה בחדש הזה ומצורף לאור הזה טב"ת. או"ר כי טו"ב: