תקצב קצבה לכל מעשיך, באת לאכול תקצב מקודם חצי או רבע שעה אשהה באכילתי, הולך אתה לבית רעיך לשוח מעט (אם א"א עתה לעסוק בתורה) תקצב מקודם זמן כזה אשהה שם ולא יותר, אם אין זה שיח של חסידות. ובכלל תרגיש את עצמך כאיש הצבא שעול זולתו עליו וכל שעה דוחקת שעה וכל מעשה רודפת מעשה אחרת.