ברכת אברהם נו

ודקא קשיא לך מאחר שפסק כרבה בר שימי דאמר לקולא אמאי לא פסק כוותיה בכולה מילתא מי ימא לן דרבה בר שימי מפליג בענין הרחיק מן הכותל וכי אמרינן רבה בר שימי מתני' לה לקולא פחות משלשה רבה אמר הועיל רבא אמר אינו מועיל מילתא אחרינא קאמר והאי דאמרי לה לקולא פירושו הכי לפי שאמרנו בענין הרחיק מן הכותל ובענין בנה עמוד פחות משלשה אינו מועיל פירושו לדברי הכל בין לרבה בין לרבא משלשה ועד ארבעה מחלוקת רבה אמר הועיל ורבא אינו מועיל ודיקינן דלהחמיר בפחות משלשה ליכא פלוגתא ולהקל משלשה ועד ארבעה איכא פלוגתא בין רבא ובין רבה אתא רבה בר (שימי) לה פלוגתא דרבא ורבה במילתא אחריתי לקולא דלהקל ליכא פלוגתא ולהחמיר איכא פלגתא ואמר טחו בטיט ויכול לעמוד בפני עצמו הועיל פירוש לדברי הכל בין לרבה בין לרבא אין יכול לעמוד בפני עצמו רבה אמר הועיל רבא אמר אינו מועיל ודיקינן להאי מימרא דבהועיל בהאי ענינא לא איפליגו ובאינו מועיל דהוא להחמיר הוא דאיפליגו והיינו דאמרינן רבה בר שימי מתני' לה לקולא ולעולם תרי מילי נינהו וכולהו דיקי לענין עמוד ולענין הרחיק מן הכותל ולענין טחו בטיט ובכולהו הלכה כדברי רבה דהא מיקל ודאי מקום עמוק הוא וצריך דקדוק בינה כדי להשיג אותו שדברי רבה בר שימי אגב שיטפא יראה שהוא חלוק ודקדוק ענין דבריו כפי הנראה לנו כאשר כתבנו. שאלה כה. ואמר הרב ז"ל בהלכות סוכה נתן עליה נסר אחד שיש ברחבו ארבעה טפחים כשרה ואינו ישן תחתיו והישן תחתיו לא יצא ידי חובתו והא כרב היא דאמר בין באמצע בין מן הצד לא מיפסלא אלא בארבע אמות דאי כשמואל האמר שמואל באמצע בארבעה טפחים ומוקים לה למתניתין דנסר מן הצד וחזר ואמר ז"ל בסוכה גדולה סכך פסול באמצע בארבעה טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פסול בארבע אמות והא כשמואל היא וליכא למימר דנסר לאו סכך פסול הוא דהא קא מותבינן מינה תיובתא לשמואל אלא לשמואל דאמר באמצע בארבעה אמאי כשרה שמע מינה דנסר סכך פסול הוא ואע"ג דגזרה דרבנן הוא הילכך קשיא... תשובה. זו הקושיא אינה על אבא מארי ז"ל כלל דמתניתין היא נתן עליה נתר וכו' ולשמואל ניחא הא מתניתין כדגרסינן בגמרא בשלמא לשמואל דאמר וכו' משום הכי לא יישן תחתיו אלא לרב דאמר וכו' אמאי לא יישן וכו' הנה בפירוש שמשנה זו לשמואל ניחא מדתנן ואין ישנין תחתיו הלכך אין על אבא מארי ז"ל קושיא דלא אמר אלא כשמואל בנסר ובסכך פסול והך אוקימתא דאוקמינן בגמרא דנסר דתנן מן הצד כי היכי דלא תיקשי לשמואל מתחזי דשינויא (דחיקא) הוא ולפיכך לא אפיק ז"ל מתניתין מפשטה ונסרין שיש בהן ארבעה אע"ג דסכך. פסול נינהו לא פסלינן להו אלא משום גזירת תקרה וגזירת תקרה בנסר אחד דהא דלא עביד איניש תקרה רוחב ארבעה ולפיכך דייק ז"ל בדבריו נסר אחד ואע"פ כן לא נדחה הגזרה בנסר אחד לגמרי דהא אין ישנין תחתיו תנן למימרא דאינו סכך כשר ואם יעמוד המקשה ויאמר דאוקמיתא דאוקים גמרא לשמואל מן הצד דוקא היא מדלא אדחי בגמרא תהא אוקמיתא גם לדברי אבא מארי ז"ל שלא פירש בדבריו לא באמצע ולא מן הצד אלא נתן עליה סתם אמר כלשון המשנה וליכא בה קושיא...