ברכת אשר על התורה, במדבר ו:ד

רש"י ד"ה מחרצנים, הם הגרעינין. זג, הם הקליפות שמבחוץ, שהחרצנין בתוכן כענבל בזוג. ע"כ. והנה מחלוקת היא בגמרא (נזיר לד ע"ב) בין רבי יהודה ורבי יוסי, ושם אין הכרעה. על־פי מה מכריע רש"י כאן? (פ' נשא תשמ"ט)

יתרה מזו, למה הוא מכריע במחלוקת שאינה בענין הלכה, לשם מה צריך להכריע בכגון דא? (פ' נשא תשנ"ד) הערת ר' חזקי פוקס שי': לעניות דעתי אין רש"י מכריע בדבר, אלא רק בא לפרש דברי אונקלוס, וכדרכו בהרבה מקומות. אונקלוס תרגם 'מפורצנין ועד עיצורין', ורש"י מבאר את דבריו, כמפורש במסכת נזיר (לט ע"א) שתרגום זה הוא אליבא דרבי יוסי.