ברכת אשר על התורה, במדבר ד:ז

רש"י ד"ה קערות וכפות קשות ומנקיות, כבר פירשתים במלאכת המשכן (שמות כה, כט). ע"כ. קשה לי: (א) אין ד"ה זה בדיוק לפי לשון הכתוב, גם מבחינת ו"וי־החיבור וגם מבחינת הסדר. (ב) למה בפסוק ט אינו אומר "כבר פירשתי"? (ג) בפסוק יד רש"י מפרש (ד"ה מחתת) מחתות שלא כפי שפירש בפסוק ט. וכל הענין טעון בדיקה. (פ' במדבר תשמ"ז)

באשר לפירוש מחתות (שאלה ג), דומה שזה פשוט - יש שני סוגי מחתות, לפי התכלית שלה הן משמשות, ורק קצת תמוה למה אין שתי מילים שונות. ובאשר לשאלה על החזרה של פירוש רש"י על כלים - של מנורה ושל מזבח, ועל אי־החזרה על פירוש כלי השולחן (שאלה ב), השיב ר' בנציון קריגר שי' כי יש לבדוק אם אכן בספר שמות רש"י הסביר רק מהם כלי השולחן, ולכן אינו רוצה לחזור על פירושם, ואילו השאר, אותו לא ביאר שם, ביאר כאן.

בדקתי ומצאתי שאין זה נכון. בשמות (כה, כג) מבאר רש"י מהם כלי השולחן, כאמור, ולאחר מכן (בפסוק לח) הוא מבאר מהם כלי המנורה, וכן (כז, ג) מהם כלי המזבח. ושאלתי במקומה עומדת. וקשה לומר שהביאור שם הוא תוספת מאוחרת. (פ' במדבר תש"ן) וראה "באר בשדה". לפיו שאר הכלים המוזכרים בפרשה, חזר רש"י ופירשם בקצרה למרות שכבר נתפרשו במלאכת המשכן, אבל בכלי השולחן שביאורם סובל אריכות יתירה, לא רצה רש"י להאריך.