ברכת אשר על התורה, במדבר לא:כא

רש"י ד"ה ויאמר אלעזר הכהן וגו', לפי שבא משה לכלל כעס, בא לכלל טעות, שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי גויים וכו'. והוא על פי ספרי (קנז). ונראה שגם סדר הפסוקים כאן מורה כן, ואולי הוא אפילו ביסוד הדרשה. למעלה (פסוק יג) נאמר "ויצאו משה ואלעזר הכהן" וגו', אחר כך (פסוק יד) "ויקצף משה" ומיד עם גמר העניין (ואולי אף לפני סיומו) בא "ויאמר אלעזר הכהן... זאת חקת התורה" וגו' (פסוק כא), כאילו בא להשלים מה שנשכח בדברי משה רבנו ע"ה. (פ' מטות תשנ"ב)

אבל עתה קשה לי עצם הדרשה "בא לכלל כעס, בא לכלל טעות" וכו', כי מה טעות יש כאן - שכחה יש כאן, והניחא בספר ויקרא (י, יז) כשהיה צריך להגיב מיד, אף כי מדובר גם שם בשכחה, ובוודאי למעלה (כ, י-יא) שמדובר בטעות, אך כאן יש רק שכחה ואין כל הכרח לתגובה מידית של משה רבנו ע"ה? (פ' מטות תשנ"ה)