רש"י ד"ה קרבני, זה הדם. ד"ה לחמי, אלו אימורין (ספרי) וכו'. קשה לי: מה באה דרשה זו לומר ככותרת לכלל הקרבנות שיש בהם עולות רבות, ובמיוחד קרבן תמיד. (פ' פינחס תשמ"ט) וראה "עמק הנצי"ב". לדבריו, הגם שהפסוקים הסמוכים עוסקים בקרבן עולה שכולה כליל ואין בה אימורים, פסוק זה מהווה הקדמה לכל הקרבנות.