ברכת אשר על התורה, במדבר כד:ג

רש"י ד"ה בנו בער, כמו "למעינו מים" (תהלים קיד, ח). ע"כ. לא ידעתי לשם מה רש"י חוזר על מה שאמר למעלה (כג, יח). (פ' בלק תש"ס) הערת הרב איתן שנדורפי שי': עיין "שפתי חכמים" על אתר (אות ל).

רש"י ד"ה שתם העין, עינו נקורה מוצאת לחוץ, ...ולשון משנה הוא: "כדי שישתום ויסתום ויגוב" וכו'. מעניין שמאותו לשון לומד רשב"ם היפוכו של דבר: "פתוח עין, רואה מראות אלהים" וכו', והוא כדברי אונקלוס: "דשפיר חזי", תרגום־פירוש שרש"י אינו מביא (לפחות לא בדפו"ר). דומה שמה שהביא את רשב"ם לפרש כך הוא ההקשר - הפסוק הבא מתאר את בלעם כ"שֹׁמע אמרי אל... מחזה שדי יחזה".

ומה שרש"י מביא בשם רבותינו וכו' ממסכת נידה (לא ע"א) אינו סותר אלא משלים דבריו, כי אין בזה אלא הסיבה להיותו שתום עין. דומה שהִפְנים היטב את עונשו, שכן משנתבקש להשיא עצה לבלק (להלן בפסוק יד רש"י ד"ה לכה איעצך) ידע היטב כיצד מעוררים את כעסו של ה' - "אלהיהם של אלו שונא זימה הוא". (פ' בלק תשמ"ט, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ט)