ברכת אשר על התורה, במדבר כב:כז

"...ויך את האתון במקל". בפעמים הקודמות לא נאמר, במה הכה. וכך כתב רש"ר הירש על אתר: עד כה היכה אותה רק בשוכת המרכב כדי להטותה אל הדרך, אך עתה חרה אפו והיכה אותה במקל לשם עונש. ע"כ. וראה גם חזקוני וראב"ע (בפסוק כח) שמעירים על זה. (פ' בלק תשנ"ב)

ולכאורה מוכיחה ההכאה שביד על יחס מיוחד אל האתון, וכדברי "שפתי חכמים" להלן (פסוק ל, אות א). (תשנ"ט)

ועתה תמיהני ש"שפתי חכמים" (שם) אינו מזכיר שדבריו דברי גמרא הם (עבודה זרה ד ע"ב). (פ' בלק תש"ס)