ברכת אשר על התורה, במדבר כב:יג

רש"י ד"ה להלך עמכם, אלא ...אלא בלשון גסות. לפיכך, ויֹסף עוד בלק. ע"כ. לא הבינותי, מה לשון גסות יש כאן. אדרבה, לכאורה אין כאן אלא רמז - אם תרצה, תבין שעם שרים אלה איני רוצה ללכת. ודברי רש"י: ולא רצה לגלות וכו' קשים לי, כי הרי בלעם אומר בפירוש: "מאן ה' לתתי להלך עמכם", ואין לך הודאה ברורה מזו. (פ' בלק תשס"ב) וראה "גור אריה". לדבריו, גאוותו של בלעם היתה שלא גילה את עיקר דיבורו של הקב"ה שאמר לו "לא תאר את העם כי ברוך הוא", אלא רק את תחילת הדיבור "לא תלך עמהם". בכך רצה בלעם להטעות את שרי מואב, שיחשבו שמה שאמר לו הקב"ה "לא תלך עמהם", הכוונה שילך עם שרים גדולים מהם.

שם. ...למדנו שרוחו גבוהה וכו'. לעניות דעתי דברי בעל "שפתי חכמים" (אות ו) בפירושו הראשון אינם הכרחיים, ועדיף פירושו של רא"ם, שהרי גם על "עמהם" דהקב"ה אפשר לומר - עמהם לא, אבל עם אחרים אמנם כן ילך. (פ' בלק תשמ"ח)