ברכת אשר על התורה, ויקרא ח:ג

רש"י ד"ה ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד, זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה. ע"כ. מקורו בויקרא רבה (י, ט). ולכאורה דרשה זו קשה, שהרי היא תלויה במשמע המילה "עדה", וזה משתנה לפי הנסיבות. ראה במיוחד בפרשת קרח! (פ' צו תשנ"ב) הערת ר' גרשון באס שי': כאן נאמר " כל העדה".

על־כל־פנים, חיפשתי מקומות נוספים, כמשתמע מדברי רש"י, ונזכרתי בדבריו להלן (במדבר כ, י), ושם מדובר ב"קהל", והוא, לכאורה, מספרו בלתי־מוגדר. (פ' צו תשס"א)

יש שפירשו "ואת כל העדה הקהל": ראשי השבטים והזקנים (ראב"ע), או: הסנהדרין (מלבי"ם). כלומר אלמלא מגמתו של רש"י להראות נסים, אין כל הכרח לפרש כן. וראה "לפשוטו של רש"י" המבאר כי מטרת ההתקהלות היתה לומר לעם שבחירת אהרן ובניו לכהנים נעשתה על־פי ציווי ה', כמבואר ברש"י לפסוק ה, לכן מסתבר ש"כל העדה" הכוונה לכולם. (פ' צו תשמ"ח)