ברכת אשר על התורה, ויקרא כו:לא

רש"י ד"ה ונתתי את עריכם חרבה, יכול מאדם? ...הא מה אני מקיים חרבה? מעובר ושב. ע"כ. וקשה לי: (א) מה בין אדם לעובר ושב? כלומר הרי אין עובר ושב אלא אדם. (ב) מה מכריח את רש"י לפרש "והשמתי אני את הארץ" (פסוק לב) לגבי אדם, והלא יכול לפרשו מלשון שממה באשר לגידולי קרקע? (ג) אין רש"י מונה את עניין השממה מיושבים ומעוברים ושבים בין ז' הפורעניות. למה? (פ' בחקתי תשמ"ח)

ואם אמנם צריך לקיים הבדל בין אדם (=תושב קבע) ובין עובר ושב, מוטב היה להפוך הסדר ולפרש בראשונה על אדם ורק אחר כך - אפילו עובר ושב. ושמא מתכוון רש"י ב"עובר ושב" לנכרים? כלומר אפילו אלה לא יעברו בארץ? (פ' בהר בחקתי תשס"א)