ברכת אשר על התורה, ויקרא כג:כד

רש"י ד"ה זכרון תרועה, זכרון פסוקי זכרונות ופסוקי שופרות, לזכור לכם עקידת יצחק שקרב תחתיו איל. ע"כ. והוא על־פי הגמרא (ראש השנה לב ע"א): ומנין שאומרים מלכויות, זכרונות ושופרות? רבי אליעזר אומר: דכתיב "שבתון זכרון תרועה מקרא קדש". "שבתון" - זה קדושת היום, "זכרון" - אלו זכרונות, "תרועה" - אלו שופרות, "מקרא קדש" - קדשהו בעשיית מלאכה... מנין שאומרים מלכויות? תניא, רבי אומר וכו'. וקצת תמוה שרש"י מתעלם כאן ממלכויות. (פ' אמור תשל"ט)

ונראה שזה משום שאינן נלמדות מפסוקנו, כלומר אין זה שרש"י מתעלם מהן, אלא מזכיר כאן רק מה שנלמד מכאן. ואולם בתור מלמד היה לכאורה צריך לומר מעין: ומלכויות נלמדות מפסוק אחר. (פ' אמור תשמ"ח)

וראה רמב"ן על אתר. (פ' אמור תשנ"ג)

וראה רש"י במדבר (י, י ד"ה אני ה' אלהיכם), שם מזכיר גם מלכויות, על־פי הגמרא בראש השנה. (פ' אמור תשנ"ז)

והנה שמתי לב שגם במשנה תענית (פ"ב, מ"ג) המבארת מהו סדר התפילה בתעניות שגזרו בית־דין על הציבור, מוזכרות זכרונות ושופרות בלא מלכויות, אף־על־פי שלכאורה אין כל קשר בין התפילה לגשמים ותפילת מוסף דראש השנה. (פ' בהר תש"ס)