ברכת אשר על התורה, ויקרא כב:כז

"שור או כשב או עז כי יולד... ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה'". אמר לי ר' יהודה גרינשפן שי' על דרך החידוד, כי זוהי הכוונה במוסף של שבת "תכנת שבת רצית קרבנותיה", כלומר השבת שהיא בהכרח בין שמונת ימים, היא המאפשרת שהקרבן יהיה לרצון. (פ' אמור תשס"א) הערת הרב איתן שנדורפי שי': אבל המשמעות הפשוטה של תפילה זו היא: אף־על־פי שסתם שחיטה אסורה בשבת, חפץ ה' בקרבנות השבת שצווינו עליהם, כמבואר למעלה (כ, כז). ובעל "עץ יוסף" על הסידור מוסיף בשם האבודרהם, שיש לה' חפץ מיוחד בקרבנות השבת הבאים לכתחילה ולא בדיעבד, שכן בשבת אין מקריבים קרבנות חטאת.