ברכת אשר על התורה, ויקרא טו:טו

"...וכפר עליו הכהן לפני ה' מזובו". הניחא שהמצורע מביא קרבן עם היטהרותו, שהרי הצרעת באה עליו כעונש על לשון הרע וכדו', לפחות לדעת רמב"ם ודעמיה, אך זיבה היא לכאורה מחלה, ומה אפוא משמע הקרבן עם היטהרותו ממנה? (פ' תזריע מצורע תשנ"ט) וראה רמב"ן לפסוק יא שכתב: וטעם טומאת הזוב באיש, מפני היותו חולי כבד מן החולאים הנדבקים. וצריך קרבן לתת הודאה לשם שריפא אותו וטהרו, וצריך חטאת לכפר על חטאו שלא יגרום לו עוד חולי. ע"כ. וב"ספר החינוך" (מצוה קעח) כתב: ואין ספק כי ענין הזיבה יקרה באדם בצאתו מדרך היושר בהתמדה במאכליו ושיקוייו. ע"כ.