ברכת אשר על התורה, בראשית מט:ג

רש"י ד"ה יתר שאת, ...בכהונה... . ד"ה ויתר עז, במלכות וכו' (בראשית רבה צט, ו). כלו' שני חלקים, ואלו אונקלוס מדבר בשלושה - "תלתא חלקן - בכירותא כהונתא ומלכותא", כלו' אין שני האחרונים פירושם של הבכורה ותוכנה, כי אם נוסף עליה.

לאונקלוס יהיה קשה, מהו תוכנה של הבכורה מעבר לכהונה ומלכות, ואלו לרש"י קשה, לשונו בד"ה אל תותר, אל תרבה ליטול כל היתרות הללו, שהרי לשון "כל" מצריך לכאורה יותר משניים בלבד. (פ' ויחי תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ט)

והנה בתנחומא (פ' ויחי ט) נחשבת הבכורה לאחד משלושה יתרונות, כלו' כדברי אונקלוס, ואולי צריך לומר שהיתרון השלישי (הראשון?) הוא הכבוד שניתן לבכור ושני החלקים בירושת האב. (פ' ויחי תשס"ב) ורא"ם כתב שלא הזכיר רש"י את הבכורה ליטול פי שנים, כי כבר נתנה מתנה זו ליוסף (למעלה מח, כב), וכאן לא דיבר אלא על העתיד.