ברכת אשר על התורה, בראשית מז:כא

רש"י ד"ה ואת העם העביר, ...אלא להודיעך שבחו של יוסף שנתכוון להסיר חרפה מעל אחיו, שלא יהיו קורין אותם גולים. ע"כ. זה מזמן התקשיתי בהבנת דברים אלה. כלום ראוי להכביד עול על אוכלוסיה שלמה ולגרום סבל קשה כדי למנוע מיחידי סגולה (ואפילו מבניהם הרבים) נחיתות פסיכולוגית, ואף רשמתי זאת בשעתו. רק עתה ראיתי שאלה הם דברי גמרא (חולין ס ע"ב). ואכן צ"ע. (פ' וישב תשנ"ב)

אלא שלא שמתי לב לרישא של דברי רש"י, כלו' שיוסף עשה כן לזכרון - לצרכי מדיניות פנים מצרית, להבטיח את הקרקע לפרעה. פירוש שהמעשה משמש שתי מטרות. (פ' ויגש תשנ"ו) ור' מש"כ למעלה (מא, כח).

ולשון הכתוב "ואת העם העביר אתו" קשה, ולא ראיתי מעיר. ומענין שגם אונקלוס וגם יונתן בן עוזיאל מתרגמים גם את התיבה "אתו" המיותרת לכאורה. (פ' ויגש תשנ"ט) ור' דעת מקרא שלשון "אתו" בא להטעמה יתרה.