ברכת אשר על התורה, בראשית מב:ח

רש"י ד"ה ויכר יוסף, לפי שהניחם חתומי זקן. ד"ה והם לא הכרהו, שיצא מאצלם בלא חתימת זקן וכו' (יבמות פח ע"ב). לפס' הקודם אין דרשה, כי "ויכרם" בא לציין עובדה בלבד, ואלו כאן, בשל ההנגדה, יש מקום לדרשה. (פ' מקץ תשמ"ב)

עם זאת יש בדרשת חז"ל גם משום הסבר מסוים לחזרה - "ויכרם... ויכר יוסף", שהיא כשלעצמה תמוהה. (פ' מקץ תשמ"ז)

ועוד: אף לפי פשוטו - הרי פס' ח הוא ביאורו של פס' ז, ויש עוד מקרים כאלה. זה עתה קניתי לי את פירושו של ר' יוסף בכור שור לתורה, והנה הוא מביא את דברי הגמ' ביבמות כבר לפס' ז, ד"ה ויכרם, ודומה שלא דייק בזה. (פ' מקץ תשמ"ח)

ועתה איני רואה, במה פירושו השני של רש"י דרשה ולא פשט, כמו הראשון. (פ' מקץ תשס"א, שערי צדק)

ועתה קשה לי שלכאורה היה מקומו של פס' ח לפני פס' ז, והרישא שלזה מיותר, וצריך להעמיק בפסוקים אלה. (פ' מקץ תשס"ג) ור' העמק דבר שכתב: והם לא הכירוהו - אחרי דברים הללו הבין יוסף בברור אשר הם לא הכירוהו, אבל עד כה היה ירא יוסף לגזור עליהם שהמה מרגלים בפירוש, שמא עוד יכירוהו, אבל עתה שהחל לדבר אתם קשות והמה השיבוהו, נתברר לו שהמה לא הכירוהו.