ברכת אשר על התורה, בראשית מא:כו

רש"י ד"ה שבע שנים ...ושבע שנים (כצ"ל), ...בשבע שנים הטובות נאמר "הגיד לפרעה" (כה), לפי שהיה סמוך, ובשבע שני הרעב נאמר "הראה את פרעה" (כח), לפי שהיה הדבר מופלג ורחוק, נופל בו לשון מראה. ע"כ. ולענ"ד לפי הרגשתי ההיפך הוא נכון - מראים דבר הנראה לעין, השוה "אשר אתה מראה בהר" (שמות כה, מ) בחינת מראים באצבע, כזה ראה, ואלו על דבר שבעתיד חל לשון מגיד (עתידות). ואולי כפי שהעיר משה מרדכי שי' שדווקא דבר רחוק טעון מראה, כדי להמחישו.

ואולי ניתן לומר שלשון "הראה" (כח) מוסב על שנות השובע שבהן מדובר בפס' כט, ואז אכן יהיה כהרגשתי. (פ' מקץ תשל"ז, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ו, תשנ"ט)

"...חלום אחד הוא". לכאורה היה צריך לומר: חלום אחד הן, שהרי המלה "הוא" מוסבת על הפרות ועל השבלים. וגם אם נסיבנה על: שני החלומות, שייך כאן לשון רבים (זכר).

גם טעמי המקרא תמוהים בעיני, כי צפיתי כאן למרכא טפחא, ולא להיפך. וצ"ע. (פ' מקץ תשמ"ט)

ונראה שבעלי הטעמים פירשו - חלום, כלו' חלום זה שחלמת - אחד הוא. (פ' מקץ תשנ"ו)