ברכת אשר על התורה, בראשית ד:יג

רש"י ד"ה גדול עוני מנשוא, בתמיה. אתה טוען עליונים ותחתונים וכו'. ור' שפתי חכמים (אות ז). ולא ידעתי, למה אי־אפשר לפרש בלשון חיוב - אכן גדול עווני מנשוא. וכדברי ראב"ע ור"ע ספורנו. והפס' הבא קשה גם כך וגם כך. (פ' בראשית תש"ס) ור' גור אריה שביאר כי אין לפרש בניחותא, כי אין ראוי לחוטא להגדיל חטאו ולקטרג על עצמו.

ולשון "טוען" כמו נושא, סובל, וכך אמנם לשון בראשית רבה (כב, יא). מקורו. (פ' בראשית תשנ"ט)