ברכת אשר על התורה, בראשית ד:א

רש"י ד"ה והאדם ידע, ...קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההריון והלידה וכו'. כלו' גם ההריון וגם הלידה, הכל היה בעודם בגן עדן, וכן אף אם נאמר שבשעה העשירית של ערב שבת גורשו מגן עדן, פירוש שכל הענין של הריון ולידה התרחש תוך שעה אחת - התשיעית, שהרי בעשירית גורשו (בראשית רבה ב, ב במהדורת ראם). וראיתו של רש"י ששלושה הפעלים "ידע, ותהר, ותלד" הם עבר רחוק אינה מוכרת, כי אפשר ואפשר ש"ותהר ותלד" הם המשך מאוחר יותר של "ידע" שהוא עבר רחוק בוודאי, וטיעונו של שפתי חכמים (אות ס) דאם כן, למה לי קרא דוהאדם וגו' גם הוא אינו מוכרח, שהרי "זאת הפעם" לא בהכרח מדבר בידיעת האשה במובן המסוים. (פ' בראשית תשמ"ח)

ומכל מקום ראה לענין זה דברי ר' יהושע בן נחמיה (בראשית רבה ב, א). (פ' נח תש"ן)

ושמא אפשר לומר בפשטות שאפי' דעת המדרש, שידיעה, הריון ולידה היו תוך שעה, כלל אינו מופלא, שהרי ההריון הוא מן הקללה שבעקבות החטא (למעלה ג, טז), ואם כך הכול אתי שפיר. (פ' נח תש"ס, במלון בים המלח)

רש"י ד"ה את ה', עם ה', כשברא אותי ואת אישי, הוא לבדו בראנו וכו'. כוונת רש"י לומר, בפי חוה, שאותנו - אדם וחוה - הוא לבדו ברא, ואלו עתה ג' שותפים באדם. (פ' בראשית תשנ"ו)

רש"י ד"ה את קין. את אחיו את הבל, שלושה אתים רבויים הם, מלמד שתאומה נולדה עם קין, ועם הבל נודלו שתים, לכך נאמר ותוסף. ודומה שצ"ל, כי אחותו הנוספת של הבל נועדה להיות אשתו של שת (ר' להלן פס' כו), אף כי לכאורה הבל לא זכה לבנים. (פ' בראשית תשס"א)