ברכת אשר על התורה, בראשית לו:ב

נדירים במקרא שמות שחוזרים אחרי דורות מספר, והנה בשני פרקים אלו ישנם חמישה - עדה, רעואל, קרח, זרח, שאול, והרי זה ראוי לציון. (פ' וישלח תשס"ד)

רש"י ד"ה אהליבמה, היא יהודית, והוא כינה שמה יהודית לומר שהיא כופרת בע"א, כדי להטעות את אביו. ע"כ. וקשה לי, והרי לשם יהודית עדיין לא היתה כל משמעות לאומית ואידאולוגית. ובשם אהליבמה השתמש ריה"ל בפיוט הגאולה: "ואהלי במה / לאהליבמה. ואהליבה מה / תייחל וכמה". פירוש: בית מקדשי (אהלי) היה מקדש ובמה למלכות אדום המיוצגת על־ידי אשת עשו אהליבמה. ומנגד - אהליבה (היא ירושלם, יחזקאל כג, ד) מה עוד תוכל לייחל וכמה עוד תוכל לייחל לתשועתה. (פ' וישלח תשמ"ב)

ויש לציין שלהלן (פס' מא) מופיע אלוף (זכר!) בשם אהליבמה. (פ' וישלח תשמ"ח) ור' דעת מקרא שם שנקרא על שם אם זקנתו. ור' ראב"ע שם.

וראה שפתי חכמים (אות ב) במיוחד בסיפא של דבריו, שהקשה שיהודית היתה בת בארי החתי ואהליבמה היתה בת ענה החוי. ור' מהרש"ל ששינה עשו גם שם אביה, שלא ידע אביו שהיא בת "ענה" שהיה ממזר כדלהלן, וכן אמר שהיא מבני חת, כי החוים היו אדוקים יותר בע"ז. ור' חזקוני.

וראה מה שכתבתי להלן (מט, ח) על הופעתו הראשונה של הכינוי יהודים. (פ' וישלח תשס"ד)