ברכת אשר על התורה, בראשית לד:ו

"ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו". ואולם למה "וידבר חמור אתם" (ח), והוא - או פשוט משום שהצטרפו לשיחה משחזרו מן השדה, או משום שיעקב עדיין אינו מגיב, כמו בשעת קבלת הידיעה - "והחריש יעקב עד באם" (ה). ועצם ההגבלה "עד באם" תמוהה, שהרי עד סוף המעשה אינו מדבר מאומה. ויתכן שהעדר־תגובה זה נובע מהרגשת אשמה שבשלו בא לו אסון זה (ר' רש"י למעלה לב, כג ד"ה ואת אחד עשר ילדיו). וצ"ע. (פ' וישלח תשמ"ח)