ברכת אשר על התורה, בראשית לג:יא

רש"י ד"ה ברכתי. בדפו"ר: לפרקים (בלי ו"ו החיבור ונמשך למעלה), כלומר "ברכתי" שבפסוקנו פירושו מנחה או שאילת שלום הבאה לעתים רחוקות (לפרקים) כדי להביע שמחה של ראיית פנים ונקראת "ברכה". ראה "לפשוטו של רש"י", וזה נראה. (פ' וישלח תשס"ה)

רש"י ד"ה יש לי כל, כל ספוקי. ע"כ. והוא לעומת "יש לי רב" שבפי עשו (ט). ונראה שגם זה פירוש מגמתי למדי, שהרי אפשר היה לראות דווקא בדברי יעקב ביטוי של התגאות ובדברי עשו - קביעת עובדה, לחיזוק סירובו לקבל את מנחת יעקב. אלא שתולין קלקלה במקולקל. (פ' וישלח תשמ"ט) ור' באר בשדה שאין לומר שהכוונה "יש לי כל מה שברצוני", שהרי הוא ממעט בזה מערך וחשיבות המנחה, שכיון שיש לו נכסים מרובים כל־כך היה לו להרבות בה יותר.