ברכת אשר על התורה, בראשית לג:א

"...ויחץ את הילדים" וגו'. לכאורה אין זו החציה לשני מחנות שבה דובר למעלה (לב, ח), שהרי שם מדובר בעם וברכוש, ואלו כאן מדובר בנשים וילדיהן. ברם, לפי זה קשים שניים, האחד - היכן מוזכר איחוד שני המחנות החצויים אחר הפגישה עם עשו. והאחר - מה טעם בחציה זו שבכאן מול עשו וד' מאות איש, ונכונותו של יעקב להילחם בהם בעצמו. (פ' וישלח תש"ן)

וייתכן שהכוונה לקיבוץ כל אם וילדיה בנפרד, לצורך העמדת הקבוצות בפני עשו - ראשון ראשון ואחרון אחרון. ולא מצאתי עדיין מי שיעיר בנדון. (פ' וישלח תשנ"א)

ואכן כך נראה - כדי להקל על הצגת האמהות וילדיהן, שהרי זו צפויה במקרה שהפגישה תסתיים בטוב. (פ' וישלח תשנ"ד)

אך כלום זה כבר ידוע? והרי בזה אפשר לחכות עד להבהרת המצב. כל המערך טעון עיון, ובוודאי לאור הערת רש"י בפס' ג - "וילחם בי תחילה". (פ' וישלח תשנ"ז)

ועתה קשה לי, כיצד זה שהמתין עם חצית המחנה, תהא אשר תהא, עד לרגע האחרון ממש, כשכבר ראה את עשיו ואנשיו מתקרבים. (פ' וישלח תשס"ה)