ברכת אשר על התורה, בראשית לב:ד

רש"י ד"ה וישלח יעקב מלאכים, מלאכים ממש. ע"כ. וראה שפתי חכמים (אות א) שמפרש "לפניו" כמו: דלעיל, הנ"ל, כלו' המלאכים המוזכרים בסוף פ' ויצא. וראה "אור החיים" הק', למה שלח מלאכי עליון ולא בני אדם. אך אם מלאכי שמים שלח, למה פחד, כנא' "ויירא יעקב מאד" (פס' ח), כלום חשש שעשו יגבר על מלאכים ממש? והרי דווקא לפי פשוטו - מלאכים־שליחים - הכל שפיר. (פ' וישלח תש"ס)

וגם במדרש (בראשית רבה עה, ד) פירש "מלאכים ממש", ובא להדגיש את הקשר לסוף הפרשה הקודמת, שם נאמר במפורש "מלאכי אלהים" ובא כאן לומר שכאלה או מאלה שלח. אף ייתכן שרש"י מסיק על טיבם של מלאכים אלה מן המהירות שבה הלכו אל עשו ושבו בלי פגע. (פ' וישלח תשס"ב)

"...אל עשו אחיו". להלן (פס' ז) מבאר רש"י את הביטוי "אל אחיך" שבפי המלאכים, ולהלן (יב) - את הביטוי "מיד אחי מיד עשו" שבפי יעקב עצמו, ואלו כאן כשזה ביטוי הכתוב ולכאורה דורש יותר תשומת־לב, אין רש"י אומר מאומה. וצ"ע. (פ' וישלח תשנ"ו) ור' אמרי שפר שדרך הכתוב לאמר השם ואחר כך לתאר מי הוא כמו כאן, אבל להלן פתח בתואר ועל־כן יש לדרוש למה הזכיר גם את השם.

"...אל עשו אחיו, ארצה שעיר שדה אדום". על עצם ישיבת עשו בשעיר ר' רמב"ן להלן (לו, ו), ולכאורה צריך לומר כאן אין מוקדם ומאוחר בתורה. אך לא מצאתי מי שיעיר על השאלה, כיצד זה ידע יעקב, אחרי היעדרות של כ"ב שנה שעשו עבר לשעיר. ועוד קשה שלפי האמור שם לא יצא עשו לשעיר אלא אחר שוב יעקב ארצה כנען. (פ' וישב תשנ"ה, תשנ"ח, שאלתי ר' יהודה קיל בשעת עריכת הפרק לדעת מקרא בתשנ"ט)

וראה רמב"ן על אתר ור' דעת מקרא על אתר ולהלן (לו, ו) שיצא לאור זה עתה. ועל השאלה, כיצד ידע, צריך להניח שחדשות משפחתיות הועברו מזמן לזמן ע"י הלכים. (פ' וישלח תשס"א)

באשר לידיעות משפחתיות, הרי באה דבורה מינקת רבקה אל יעקב (לה, ח), ומי כמוה ידע על אירועי המשפחה. (פ' וישלח תשס"ה)