ברכת אשר על התורה, בראשית ג:טז

רש"י ד"ה עצבונך, זה צער גידול בנים. ד"ה והרונך, זה צער העבור. ע"כ. והם דברי ר' יצחק בר אבדימי (ערובין ק ע"ב). וקשה לי עליהם ועל רש"י: (א) והרי צער לידה קודם לצער גידול בנים, ולמה אפוא יהפוך הכתוב את סדר הדברים? (ב) וכלום צער גידול בנים הוא שמור לאשה־לאם בלבד? וראיתי את דברי בעל שפתי חכמים (אות ב - במהד' המאור) בשם "דברי דוד", אך לא הבינותים. (פ' בראשית תשנ"ד) ור' מהרש"ל שביאר כי פתח הכתוב בצער גידול בנים כיון שחוה ילדה כבר בנים קודם החטא כפי שמביא רש"י להלן (ד, א). ור' לבוש שכתב כי האשה מצטערת ומשתדלת עבור הולד בטיפול ויניקה יותר מהאיש.