ברכת אשר על התורה, בראשית כד:לג

"ויישם לפניו... ויאמר דבר". זכורני כד הווינא טליא ולמדנו פרק זה כפרק ראשון בחומש (בשיעורי הדת אצל ר' אליעזר ורהפטיג זצ"ל) סיפר מדרש לפיו ביקשו בתואל ואנשי ביתו להרעיל את העבד בשעת הסעודה, ובא מלאך והחליף את הקערות בין בתואל והעבד ובתואל מת, ועל־כן לא מוזכר עוד בפרק. אם כן הדבר, הרי לשון יחיד "ויאמר" מובן יפה, כי לבן הפך לאיש הקובע בבית. (פ' וירא תשס"ב)

אבל ראה פס' נ, ור' פס' נה ורש"י שם ומש"כ שם ובראשית רבה (ס, יב). (פ' חיי תשס"ב) ור' להלן (פס' נה).

"...ויאמר דבר". כאן מתבקשת הערת רש"י: האומר, או - מי שבידו לומר, והכתוב מדבר בלשון קצר, שהרי זה מקרה קלאסי להערה שכזו, ותמוה שאין. (פ' חיי תשנ"ו)

ור' מה שכתבתי לפס' לא. (פ' חיי תש"ס)