ברכת אשר על התורה, בראשית כג:א
Birkat Asher on Torah, Genesis 23:1 · ברכת אשר על התורה · free full Hebrew text
Open in the reader →"...חיי שרה...". וזהו שם הפרשה, אף כי עניינה הראשון הוא דוקא מות שרה. ובדומה לכך פ' ויחי שעניינה הוא מות יעקב אבינו ע"ה. ושמא זה ללמדנו שצדיקים במותם נקראים חיים? (פ' חיי תשנ"א) וכן מבאר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות חט"ו עמ' 145).
ואולי זה סתם ענין לישנא מעליא של העם, שהרי שמות הפרשיות לא נקבעו "מלמעלה". (פ' חיי תשנ"ד)
רש"י ד"ה ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים , לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת ק' כבת כ' לחטא, מה בת כ' לא חטאה, שהרי אינה בת עונשין וכו'. והוא על־פי בראשית רבה (נח, ד).
ויש לברר, למה לא תהא בת עונשין בי"ב, כמו בן בי"ג שנה, שבהגיעו לי"ג אומר אביו - עם או בלי שם ומלכות - ברוך שפטרני מעונשו שלזה. וראה שפתי חכמים (אות ג) שמבחין בין לפני ואחרי מתן תורה, לפני - בן ק', אחרי - בן כ'. ומכל מקום קשה לשון רש"י: "מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין, אף בת ק' לא חטאה", והרי יש להבחין בין עשיית חטא וחיוב בעונשין. (פ' חיי שרה תשמ"ז)
ולפי לשון רש"י צריך לומר שמעשה חטא של מי שאינו בר עונשין אינו חטא, וזה קצת קשה לקבל. (פ' חיי תשמ"ט)
ודומה שהעיקר הוא כ"פירוש מהרז"ו על אתר שם במדרש, והוא שנתחלפו הדברים מן הגירסה שבילקוט תהלים (לז) "בת ק' כבת כ' לנוי, ובת כ' כבת ז' לחטא", ולפי זה אין כל קושי. ואולם לפי רש"י שלפנינו גם קשה, למה שינה מלשון המדרש וכותב "...לא חטאה", במקום "לחטא" שהוא לשון נוח יותר להבנה.
ולענין גיל העונשין עיין שבת (פט ע"ב) "כמה שנותיו של אדם? שבעים שנה. דל עשרין דלא ענשת עליהן" וכו', וראה שם רש"י ד"ה דל עונשין שבית דין של מעלה אין עונשין עד עשרים שנה, שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקב"ה אלא מעשרים שנה ומעלה.
וראה גור אריה שגילה הכתוב שאף לפי דיני שמים אשר על כל דבר יבא במשפט אם קטן אם גדול, לא חטאה מאומה. על אחת כמה וכמה שלא חטאה בעבירות חמורות שדנים אף בדיני אדם.
וראה רא"ם המפרט, ונראה שאף הוא גורס "לחטא", כבמקור. ובאשר לעצם הלימוד, הוא סובר שהוא מלשון "שני חיי שרה", כרמב"ן. וראה גם "לבוש האורה" ורא"ם כאלו סותר עצמו באשר למלים הנדרשות.
וראה עוד רש"י להלן (כה, ז ד"ה מאת שנה) שדורש שם מעין הדרשה שבכאן. ומנוסחו שם "ובן ע' כבן ה' בלא חטא" משמע כגירסת ילקוט תהלים, וכדברי מהרז"ו הנ"ל, ועכ"פ גורס שם "בלא חטא" ולא "לא חטא".
ומעניין שלפס' באשר לשנותיו של ישמעאל (כה, יז) אין רש"י אומר מאומה. (פ' חיי תשנ"ד) ור' מדרש רבה (סב, ח) שמנה הכתוב שנותיו מפני שכיבד את אביו.
ורק עתה שמתי לב שאונקלוס מתרגם בפשטות נפלאה: מאה ועשרין ושבע שנין, וכן בשנות אברהם וכן בשנות ישמעאל, וממילא אין כל מקום לדרשה כל שהיא, וגם לא לשאלה, מה הבדל ביניהם שכאן דורשים ושם אין דורשים. (פ' חיי תשנ"ה) ור' כתב סופר על אתר.