ברכת אשר על התורה, בראשית כב:יט

"וישב אברהם אל נעריו". כשלמדתי עם אתי ועדו שי', שאל אחד מהם - יצחק היכן היה? אמרתי להם שכבר שאלו כן במדרש, ראה בראשית רבה נו, כ - "שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה". (פ' בשלח תש"ן)

וראה דעת זקנים מבעלי התוספות המשווים אי־איזכורו של יצחק כאן לשאלת היעלמם של חנניה מישאל ועזריה אחר שאירע להם נסם שלהם. וראה תרגום יונתן בן עוזיאל התופס כנראה כאחת הדעות לגבי חנניה וחבריו (סנהדרין צג ע"א). (פ' וירא תשנ"ד)

וראה מה שכתבתי להלן (כג, ב). (פ' חיי שרה תש"ס)

"וילכו יחדו אל באר־שבע". דומה שיש כאן ביטוי לענותנותו הרבה של אברהם אבינו ע"ה. "יחדיו" עכשיו, אחרי עמידה בנסיון הקשה ביותר ואחרי גילוי שכינה, "יחדיו" כמו למעלה (ו), ור' רש"י שם, אע"פ ש"יחדיו" שבכאן כולל גם את הנערים. (ראש השנה תשל"ז)

- ובהמשך, עי' העמק דבר לדברים (ה, כז), ודומה שיש הקבלה בין הדברים. כאן - הליכה יחד עם נערים אחרי שעת התעלות מאין כמוה לפרט, ושם מעין זה לגבי האומה. והמסקנה היא שאין הליכה מתמדת בפסגות, וזוהי דרך היהדות: שעה אחת עקידת יצחק, ומיד לאחר מכן, עם עם הדומה לחמור. שעה אחת של גילוי שכינה וקבלת התורה, ומיד לאחר מכן שובו לכם לאהליכם, לחיי הבשרים, כטבע אנוש. (פ' ואתחנן תשל"ז).

ועתה מצאתי שרש"ר הירש בפירושו כאן הולך בכיוון זה, לגבי אברהם אבינו ע"ה. (פ' וירא תשמ"ו)