ברכת אשר על התורה, בראשית כ:יג

רש"י ד"ה ויהי כאשר התעו אתי וגו', אונקלוס תרגם מה שתרגם, ויש לישבו עוד דבר דבור על אפניו וכו'. מסתבר ש"ויש לישבו" מוסב על הכתוב ולא על אונקלוס, כלו' זהו פירושו של רש"י. אמנם לפי אונקלוס לא מובן, מהו הקשר בין הרישא של הכתוב להמשכו. וצ"ע. (פ' וירא תשנ"ג)

רש"י ד"ה כאשר התעו, לשון רבים, ואל תתמה... וכן ויקח אדני יוסף וכו'. קצת קשה, לשם מה מוסיף רש"י, אחר שהביא הדוגמאות שבהן גם השם וגם התואר או הפועל בלשון רבים, דוגמאות שבהן רק השם בא ברבים, והרי אין זה מן הטעון ראיה. אדרבה, משם אפשר להקשות. (פ' וירא תשנ"א)

ודומה שרש"י מבקש להבהיר שני דברים נפרדים - האחד: בהרבה מקומות לשון אלוהות ולשון אדנות קרי לשון רבים, והאחר: כל לשון אלהים לשון רבים. (פ' וירא תשס"ד)