"והוא יהיה פרא אדם". והוא לא: אדם פרא, אלא "פרא אדם". דומה שהקדמת התואר לשם מראה על מידת המהותיות שלו. (פ' לך תשנ"ד)
"ידו בכל ויד כל בו". היום ניתן לפרש: הכל צריכין לו - לנפט שלו. והוא צריך לכול - ליבוא מזון. הוי, "כלה שעיר וחותנו", וכפי שהתחננו בימים אלה בתענית בה"ב. (פ' לך תשמ"ט)