ברכת אשר על התורה, בראשית טו:א

רש"י ד"ה אחר הדברים האלה. כל מקום שנאמר וכו'. אך ראה להלן (יח, ה), שם לא נראה ש"אחר" הוא כל כך סמוך. (פ' לך תשס"ז) ור' גור אריה להלן (כב, כ) שהכוונה לכל מקום בו נאמר "אחר הדברים האלה" ולא "אחר" לבד.

רש"י ד"ה אחר הדברים האלה, ...בראשית רבה וכו'. קצת קשה שברישא מיחס המדרש־רש"י לאברהם דאגה על מיצוי זכויותיו בהצלתו, ואלו בסיפא נוספת כאן דאגה על עונש בשל הריגת האויב. אך יש מעין זה גם להלן (לב, ח ד"ה ויירא ויצר). (פ' לך תש"מ)

שם. שלא תיענש על כל אותן נפשות שהרגת וכו'. וקשה לי, מאי הווא אמינה להיענש על הריגת האויב במלחמה? הרי זה מצלצל כלשון אנשי שלו' עכשיו ודומיהם יפי הנפש שבימינו, ולכאורה צ"ע. (פ' לך תשנ"ו)

והטון לא נשתנה והקושיה במקומה עומדת. (פ' לך תשס"א)

וראה בעלי התוספות על אתר: "...נתירא שמא נתמעטו זכויותיו. אמר לו ית', בערת קוצים מן הכרם וכו'. וראוי למצוא את המקור. (פ' לך תשס"ד)

ועתה אני נזכר שכאשר באתי לביקור קצר בארץ סמוך לאחר מלחמת ששת הימים, סיפרה לי נחמה ליבוביץ ז"ל, כי אחד הדברים המרגשים בעקבות המלחמה היה התלבטות חיילים וקצינים רבים בשל חיילי האויב שהרגו. (פ' וירא תשס"ה)

"...היה דבר ה' אל אברם במחזה...". מענין שדווקא התגלות זו היתה במחזה, בעוד שהאחרות היו לכאורה במישרין, כלו' בדרגה גבוהה יותר. (פ' לך תשנ"ז)

באשר לביטוי "במחזה" ר' אונקלוס, רד"ק ורמב"ן. לרמב"ן נשאר לכאורה קשה, למה דווקא כאן "במחזה". (פ' לך תשס"ב)