ברכת אשר על התורה, בראשית יד:יג

רש"י ד"ה ויבא הפליט, לפי פשוטו זה עוג. ע"כ. וקשה לי, איזה פשוטו של מקרא הוא זה, והרי ניתן לפרש את ה"א הידיעה שבכאן בדרך פשוטה - אותו הפליט אשר בא לאברהם אבינו. ואף אם נאמר שאחד יחיד נותר, הרי אין זה בהכרח עוג. (פ' לך תשמ"ז) ור' שינויי נוסחאות, שבדפוסים קדומים לא גרסו "לפי פשוטו". ור' מהדורת ר' אברהם ברלינר.

שם. ...ומדרש בראשית רבה, זה עוג שפלט מדור המבול, וזה "מיתר הרפאים" (דברים ג, יא)... ומתכוין שיהרג אברם וישא את שרה. ע"כ. ומדרש זה תמוה למדי. כלום זקן שכזה (גם ביחס לבני זמנו) יתכנן תכניות רומנטיות מתוחכמות שכאלה? ועל סמך מה מיחסים לו אותן? והרי אפשר שעשה כן על מנת לקבל שכר, או מתוך הערכה ל"נשיא אלהים" ולא פחות תמוה שעוד כחמש מאות שנה לאחר מכן יוצא זקן זה כגבור מלחמה להלחם ביוצאי מצרים! (פ' לך תשמ"ח)

ולפי פשוטו גם אפשר לומר: אותו הפליט שהגיע לאברהם אבינו (מבין כל היתר שלא הגיעו אליו), והפס' מקצר, כלשונו של רש"י במקומות רבים. (פ' לך תשנ"ז)

רש"י ד"ה בעלי ברית אברם, שכרתו עמו ברית. ע"כ. ר' "רש"י מפורש". ומכל מקום תמוה שרשב"ם אשר יוצא בשצף קצף נגד כריתת ברית עם גויים - להלן (כב, א) - אינו מזכיר ברית זאת ומתעלם ממנה. (פ' לך תשמ"ח)

ואולי אולי רוצה רש"י לרמוז לעניין זה - כאן הם יזמו את הברית, ולא אברהם. (פ' לך תשנ"ז) ור' מה שכתבתי להלן (כב, א).